דרור ולדר / ארון |
עטופות כולן מטפחות ראש צבעוניות,
כמו קומץ אופנועני גיהנום.
והחינה על ידיהן כמו גריז מנועים.
לאדמת החמרה
יש מנהג מוזר,
המים שנשפכים עליה נעשים אדומים כמו פטל
ולפעמים סתם
מתהווה לפני, בחול, פסס
כמו קריש דם,
או קירת חימר בכפר קטן ליד בגדד.
לסבתא כרימה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|