קשה לי. אני תמיד רואה אותן ברחוב. אותן את הנשים האלו הולכות
להן כאילו אין מחר. אני מכסה את העיניים עם הכובע כדי לא לראות
אותן, כדי לא לראות את השיזוף שלהן, את החזה שלהן שמבצבץ מבעד
לגופיה דקה וקצרה. את השיער הארוך הגולש שנופל בעדינות על
הכתפיים השזופות שלהן

שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד...

הכי קשה לי באוטובוסים. ברחוב אני יכול לעבור לצד השני אבל
באוטובוס זה רק אני והן. זה מתחיל בבחורה עם המיני שיושבת
בדיוק ליד הנהג שאני מסוגל לראות רחמנה ליצלן את הברך הענוגה
שלה והקרסול העדין. אני רואה איך היא מפזרת את השיער שלה וכל
שערה כאילו נפלה באופן מושלם במקום המתאים שלה. מיד אני מעביר
את הכובע על העיניים כדי לא לראות, כדי לא להתפתות. אני לא
עומד בזה ומביט במבט גנוב לעבר הברך הענוגה שלה.

שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד...

אני מתקדם בתוך האוטובוס למקום שאין סביבו כל כך הרבה אנשים
ובעיקר נשים, עדין עם הכובע על העיניים, מציץ לא מציץ עליהם.
חנה, הבת של השכנים, עולה לאוטובוס עם החברות שלה מהאולפנה.
היא מחייכת את החיוך הבישני שלה שתמיד אני לא יכול לעמוד
בפניו. השיער שלה אסוף בצמה ארוכה שנופלת על הכתף והיא לובשת
את החצאית הארוכה מג'ינס, היא כל כך יפה. היא מתיישבת מולי,
מסכלת את רגליה הלבנות ואני כמעט מצליח לראות את הרגל שלה .
אסור אסור, אניח מסתיר את פני מתחת לכובע.

שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד...

הן סוגרות אותי מכל כיוון באוטובוס. אני מתיישב רחוק רחוק שאני
לא אצטרך לראות אותן, ואז היא עולה. תמיד באותה תחנה היא עולה,
מתיישבת לידי שאני אריח את הבושם שלה, את השמפו של השיער שלה.
היום היא לובשת גופיה אדומה צמודה עם ג'ינס. היא בפלאפון עם
איזה חברה בטח מדברת איתה על הלילה שהיה לה אתמול ואני רק חושב
איך הייתי רוצה להיות חלק מהלילה הזה איתה...

שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד...

-"את מבינה, זה קשה לי כל כך עם הבחורות האלו שבאות אלי מכל
עבר."
-"טוב מה אתה רוצה ממני. אמרתי לך 20 שקל מציצה  או 50 לזיון".