|
אני יושבת מולה
ופניה אל רחבת הריקודים
מביטה בזוגות הרוקדים
ומשלבת ידיים
ופניה מחייכות חיוך מלכותי
והיא מביטה בזוגות בגעגוע גדול
ודרך הדמעה שבעיניה אני רואה
אותם מפזזים ואותה מייחלת
מביטה בי וברחבה לחילופין
ועוד דמעה זולגת על לחיה
ומותירה נתיב של שאיפות
על לחיה למודת הכאב
היא מוחה את הדמעה, ואומרת: "העין..."
הרופאים טוענים שזו צינורית הניקוז הסתומה
ואני יודעת - כל כאבו של העולם מרוכז
בדמעות התמיד של אמא שמביטה אל העולם
ומתאכזבת בעדינות שקטה ומלכותית
מביטה בי וברחבה שוב
צמאה לנחת ממוסדת
לי היחידה
אמא
אוקטובר 2004 |
|
|
מעניין מה ימצאו
בקופסה השחורה
שלי אחרי שאני
אתרסק.
המעופף |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.