[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








"בת זונה." אמרתי לשירה, בעוד אחד מהדיונים שלנו על ההיא.
"בת זונה." הסכימה איתי שירה בפה חצי מלא בספגטי בולונז.
"מה היא חושבת לעצמה?" התרעמתי "רק בגלל שאין לה איפה לגור
כרגע היא יכולה פשוט להתפרץ לנו הביתה ולשנות לנו את כל אורח
החיים?"
"היא לא... התפרצה," אמרה שירה בין זוג נגיסות גדולות במיוחד
בלחם השום הטרי אשר בדיוק יצא מהתנור "אנחנו די... הזמנו
אותה."
"נו," אמרתי בכעס "את מבינה למה אני מתכוונת."
"כן."
"בת זונה." סיכמתי.

הזמנו אותה לעבור אלינו לדירה קצת אחרי שהיא החליטה לעבור לתל
אביב. השותפה שלה הבריזה לה באופן פתאומי למדי ולא היה לה
מספיק כסף לשכור דירה לבד אז הצענו לה לעבור לגור אצלנו, רק
לחודש, עד שתמצא שותפה ודירה משלה. לא ידענו למה נכנסנו.

"בת כלבה."
"בת כלבה." חזרה אחרי שירה, מתרכזת יותר בפרוסת עוגת השוקולד
שבידה.
"את יודעת שמאז שהיא הגיעה עליתי שני קילו?" התמרמרתי באוזני
שירה.
"זה בגלל שאת אוכלת כמו חזירה." הכריזה שירה את האמת בפשטות
מכאיבה.
"טוב... זה בגלל שהיא מנקה כל כך מהר," הסברתי את עצמי "בסופו
של דבר היא תיכנע."
"כן."
"בת כלבה."

מהרגע שהיא עברה אלינו היא שינתה לנו את כל החיים לגמרי. צלחת
מלוכלכת לא תישאר על השולחן יותר מחמש דקות, אנחנו כבר לא
יכולות להזמין פיצה כי תמיד יש אוכל, הבית תמיד מצוחצח, אפילו
המיטות מוצעות כמו בבית מלון.

"בת אלף." הכרזתי אחרי שניקתה אחרינו בפעם השלישית באותו יום.
"בת אלף." חזרה אחרי שירה בכעס, רגע לאחר שהחזירה את רגליה
לשולחן.
"בגללה אנחנו לא יכולות למחזר את הבקבוקים של הבירה, את
יודעת." הודעתי בכעס אצור.
"לא מחזרנו גם לפני שהיא הגיעה." לשירה הייתה נטייה לומר את
האמת בצורה הכי בוטה.
"נכון, אבל עכשיו אנחנו לא יכולות למחזר."
"אבל היא נותנת לנו את העשרים וחמש אגורות על כל בקבוק."
הנטייה הזאת שלה לפעמים ממש מרגיזה.
"כן?" שאלתי בכעס "ומה עם אימא אדמה? לא מגיע לה שיטפלו בה?"
"וואלה."
"בת אלף."

היא עוזבת מחר, היא מצאה שותפה ויש להן כבר חוזה, הכול מסודר.
היא אמרה שהיא לא רוצה להכביד עלינו ובגלל זה היא עוזבת שבוע
לפני הזמן.

"בת זונה." צעקתי לכיוון הכללי של הדלת, יומיים אחרי שעזבה.
"בת זונה." הסכימה איתי שירה בדמעות אצורות, בוהה בטייק אאוט
הסיני שלה בחוסר עניין.
"חתיכת בת זונה כפוית טובה," בכיתי לתוך כתפה של שירה "אחרי כל
מה שעשינו בשבילה, היא פשוט עוזבת."
"לא עשינו כלום בשבילה." הזכירה לי שירה.
"אז אחרי כל מה שרצינו לעשות בשבילה."
"גם לא רצינ.ו"
"זה לא משנה, היא כפוית טובה."
"וואלה."
"בת זונה."







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה ההבדל בין
השואה לחומוס?

בשואה לא הכל
היה אחלה



אחת שלא היתה שם


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/12/04 12:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איציק יאצק שפיציק

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה