בכל יום מתעורר, אם זה שם, אם זה פה
עם משפחה מתגורר, או שחי בגפו
כסף יש ואמיד, או שחי מקצבה
תכלית מוצא תמיד, בין רעה, בין טובה
הוא מזון יחפש, ינסה גם לנשום
אם גם זה יימאס, הוא יפסיק במקום
"משחר הזמנים יש סיבה להכל"
מי שאמר לא חשב בגדול

הוא קטן ופאתטי, נמרץ ואנרגטי
ממלא את ההוויה
חיפושיות ירוקות את תוכו מנקות
אז למה הוא בכלל היה ?
יצריו רגעיים לשניות או שנים
אף פעם לא עוצר לחשוב
לא רוצה לסיים, האינסטינקט להתקיים
אז למה כל זה בכלל טוב ?

הלך רוח בוער, נזרעת בי אימה
סטטוס קוו יישמר, כשאתמלא ברימה
הומלס מטופש, פרוטות למנה
דבר לא הורגש, היקום לא שונה
אליל המונים, כל חייו רק חגג
העולם קצת הפנים, וכמנהגו נהג
איינשטין, בל, היטלר, אדיסון, אני וגם קוף
לא משנה מה עושים, משתווים לבסוף




הוא קטן ופאתטי, נמרץ ואנרגטי
ממלא את ההוויה
חיפושיות ירוקות את תוכו מנקות
אז למה הוא בכלל היה ?
יצריו רגעיים, לשניות או שנים
אף פעם לא עוצר לחשוב
לא רוצה לסיים, האינסטינקט להתקיים
אז למה כל זה בכלל טוב ?