דניאל בוצר / בלילה |
כשהצד ההומני של המוח
עובד שעות נוספות
אני עוצם עיניי
וחושב עלייך
על שפתייך המלאות
שולחות גלי קול מתוקים לעברי
על שערך הזהוב והמתולתל
המקרין הילת חום על החדר שלי
על אפף המנומש
שמכניס עוד טיפת חיים בך
ועל עינייך הגדולות
שלא רואות שאני אוהב אותך
איך עינייך הגדולות
לא רואות שאני אוהב אותך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|