בפינת הדרכים,
רחוב האהבה ושדרות הרעות,
נקודת התנגשות.
מתוך מעבה הפצע הצורב,
נוטף חוט דק של דבש.
בזליגת היצרים,
בערבובביית גריסי חושים,
מצאתי את עצמי
מתפלל אליה,
מגרד שכבה ועוד שכבה
מקליפת היותי
כי זו סדוקה גם כך.
בלחות המחלחלת,
פגישה מביכה בין הכורח והבקשה.
נפתחים ברעש צורם של חריקה
שערים שהיו סתומים
כבר יותר מדי זמן.
היא מאפסת מחדש
את הספירה של אגירת היגון,
כי עכשיו זו מעין התחלה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.