[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ג. סתיו
/
היינו

רצית לזכור רגע רע אז הפכתי לבלתי נראית,
שקופה כמו השאר ופתאום כבר לא חשוב שחייכת איתי.
עכשיו כשהרגש כל כך שקרי מתגלים ניצוצות של אמת,
ואתה לא מחבק יותר, זה לא שחסר את מי,
אולי גם לך קצת כואב שאתה לא שלי.

אל תתן לי ללכת, אין לי פעם אחרונה,
וגם אם אני לא מבקשת, אני עדיין רוצה,
שנהיה מה שהיינו, אני ואתה.

אם בפנים הכל עוד קיים זה חייב להסתדר,
אתה לא יודע כל מה שהלב הזה שלי מסתיר.
הרגש שלא דועך גורם לי להבין שאסור לוותר,
העיניים כבויות, בזיכרונות של עבר שביר,
בחושך החשוך שלי אתה עוד מאיר.

אל תתן לי ללכת, אין לי פעם אחרונה,
וגם אם אני לא מבקשת, אני עדיין רוצה,
שנהיה מה שהיינו, אני ואתה.

אל תתן לי ללכת, אל תתן לנו להימחק,
וגם אם אני לא מבקשת, אני רוצה שתחבק,
שנהיה מה שהיינו, בלי לשחק.
שנהיה מה שהיינו, כי היינו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
רגע,לא הבנתי פה
משהו, אז אם
חיים מהמכולת
בוגד באשתו עם
משה הסנדלר, איך
יכול להיות שחנה
שותה תה עם שתי
כפיות סוכר
ועדנה בכלל לא
אוהבת בזוקה?

זאת שלא הבינה


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/1/05 19:54
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ג. סתיו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה