מביט לך בעיניים.
את רוצה להגיד משהו
לא יודע מה...
מרגיש מוזר...
לא יודע למה...
פשוט ככה.
ואת אומרת, אני עצובה
וזה לא בגללך...
זו רק אני,
מתוסבכת.
מחבק אותך
חזק...
חזק...
חזק.
בעין יש דמעה,
מרגיש את הסוף,
לא יודע למה...
פשוט ככה.
ואת מחייכת,
אבל שותקת...
וזה לא בגללי
זו רק היא,
מתוסבכת...
זה לא ימשך,
זו הפעם האחרונה...
מרגיש את זה,
מתחת לעור, מנסה לברוח.
ואני, עם דמעות חנוקות,
נכנס איתך ללילה הלבן,
וחוזר לבד.
כרגיל |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.