[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עמית ג'י
/
האוטובוס האחרון

אני נתתי לו ללכת, ככה סתם בלי סיבה.
ורק אחרי שהוא הלך הבנתי כמה שהוא חשוב לי וכמה שאני רוצה
אותו.
כשרציתי לחזור אליו הוא הלך עם אחת אחרת...
אולי הוא לא צריך אותי אבל אני צריכה אותו, למה הוא לא מבין את
זה?!
למה לא עשיתי כלום קודם כדי שיהיה שלי? כשיכולתי להיות
איתו...
עכשיו אני סתם לא יודעת מה לעשות עם עצמי.
ורק לחשוב עליהם ביחד... כשאני צריכה להיות שם במקומה, היא
לקחה לי אותו, אבל אני לא יכולה לכעוס עליה.
אנשים לא רואים בו את מה שאני רואה, ועכשיו אני לא היחידה
שרואה בו משהו - גם היא רואה.
אני לא יודעת מה לעשות, פשוט הייתי מטומטמת ועכשיו אני משלמת
על זה.
כנראה שככה זה בחיים, לא כל הזדמנות מגיעה פעמיים, צריכים לדעת
לא לחכות יותר מדי ולקחת את האוטובוס הראשון, כי לא בטוח
שאחריו יגיע עוד אחד...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
זה לא שאני
מושלמת, אני
פשוט הכי טובה
בעולם...


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/12/04 22:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עמית ג'י

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה