[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אור שרף
/
בקיץ שאמא שלי אהבה

בקיץ שאמא שלי אהבה
נתפסתי לא מוכן
פתאום היא עמדה מולי
עירומה
וגם זכרונות הילדות מהמקלחות שלה
לא הכינו אותי לרגע

האיש שלה ארז סימני שאלה
ויצא למסע ימי-ביניימי
והיא נשארה לטפל בגינה
(שלא נגעה בה קודם מעולם)

סימני השאלה נפרשו לרגלי נזירים
ימי הביניים קיבלו את נשיקת המוות
ואמא המשיכה לטפל בגינה
חיפשה על ברכיים את ה"כן"
שרק פה אחד יכול

ואני נשארתי מתבונן
באפרסקי אהבתה מעלים אגלי זיעה
בשבתם בקערה המצויירת







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני אדום, אני
צועק.
בפה פחות
אזדעק.
כמו הלוייתן,
פעור הלוע.
מאיים, אותכם
לבלוע.
לתוך אפי, אתם
רואים.
בכל פעם, כשאתם
באים.
אך לי, זה לא
מפריע.
לבמה חדשה, אני
מצדיע!


צרצר בפואמה
לאיש/ה האדום/ה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/11/04 19:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אור שרף

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה