נמאס לי שכולם חושבים שאני ילדה קטנה
נמאס לי להיות ילדה גדולה
נמאס לי מהחיים
נמאס לי מאמא, מאבא
רוצה לברוח למקום אחר
למקום שקט בלי בעיות
לפרוש כנפיים ופשוט לעוף
להרגיש את האוויר
להרגיש את החופש
להתמכר להרגשה

כל החיים אנחנו סובבים סביב הבעיות שלנו ושל כל העולם
רק אם יכולנו לברוח מהצרות
פשוט לפרוש כנפיים ולעוף
להרגיש את האוויר
להרגיש את השלווה
לעוף כמו גוזל שהרגע נולד
שאין לו בעיות, אין לו תקוות
שלא יודע, לא מכיר את העולם שלנו
הוא עוד לא נחשף לכל הזבל שיש לנו בחיים
כי אמא שלו מגנה עליו עכשיו, אך ברגע שיגיע הזמן
היא תשחרר אותו, ככה סתם, לעולם שלנו
גוזל קטן כזה צריך להתמודד עם העולם
בלי הכנה מוקדמת, בלי הזהרה
איך הוא יסתדר בכלל?!
הוא בטח ימות, בטח ימות

למה החיים צריכים להיות כאלה?
תגידו למה?
למה מכריחים אותי לעשות דברים שאני לא רוצה?
למה כואב לי עכשיו מדבר כל כך יפה שנקרא אהבה?
למה יש לי את החיים שיש לי?
למה אני מי שאני?

ולמה, למה לעזאזל אני חושבת שלמישהו בעולם הזה אכפת ממה שהמוח
הדפוק שלי חושב?!