עומדת בפתח מבקשת מעות
ואתה קמצן בן קמצן במתן רגשות.
מכה תוכחות, חובט תירוצים
והחיים נחפזים מכתפים תרמילים.
אז עמוד בפנה עם הזין זקוף
תאונן עצמך לגעת עד שתצא לי מהגוף
מהמוח, מהתאים עטויי המלמלה
כי פלשת למבצרי חיי ללא כל התניה.

מתקנכת, מייטיבה את קרום האטימה
מחפשת בתוכי כתף לנחמה,
עוד שריטה עוד רישומי פות
אם אמשיך כך אלך לאיבוד,
נוקשת בדלת טרוניות, הולמת מילים
אולי בגלל קשתות של מחזורי ירחים,
יתכן כי ממסע התרומות אני עייפה
ודומני כי הכל בגלל הסול לה סי פה.

הרוח של המאוורר מנגנת אוושות של גלים
מכה באיבריי זרמים אווריריים,
מלטפת  רגליים ליים  ליין  יין
ממזגת  צמאון ידיים ירכיים
ואני בפתחך ממתינה סמוקת עיניים.