מישה קורצר / כיעור |
הוא לא אהב את המראה,
תמיד אמר לאחרים
שחי בגלל שאין ברירה.
תמיד הביט מהחלון
והתבונן אל תוך ההר.
כולם ידעו שהוא גאון,
אבל אמרו שמכוער.
וכך אחרי כל נשימה
גדל, אבל נהיה קטן
ואז את כל הנשמה
בזול מכר הוא לשטן.
הצד הרע שלו שיחק,
כשהוא רצח הוא נהנה.
תמיד בתוך עיניו בוהק
מהילדות ניצנוץ שנאה.
לא הסתכל על השעון
וכשהגיע שעת מותו,
כולם אמרו שהוא גאון
והוא נקם את נקמתו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|