מדליקה נורת ניאון פשוטה
לא מעמעמת החדר.
בעומדי מול המראה
מתקלפת מכל בגדי,
שדי המוצקים זקופים
מזדקפים מיד בהתירי
את קרסי החזיה
פטמותי כדובדבנים בשלים.
כאשר אהבת והערצת.
הלמות אשד המים החמים
לוטפים את עורי החלק,
מתנגן לו קולך ממרחקים
קול המעלה חיוך בשפתי
זכרון ארוך שהיה,
התקצר מאוד עתה.
למי איכפת?
תודה מיוחדת ליואל מפורום "מגירות שירה" בבמה.
11.11.04 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.