New Stage - Go To Main Page


שוב החורף בא עלינו, ובודד...
קיוויתי שתחמם אותי שוב בזרועותיך.
אך תקוות הן סתם חלומות שווא שבני אדם מתעקשים לשמור.
אתה זוכר איך שבהתחלה צחקתי, על זה שתמיד מעונן כשאנו
נפגשים?...
כעת השמש זורחת בכל יום, אך את פניך לא ראיתי זמן רב.
בקרוב ילדים קטנים ירוצו במטריות עם מגפיהם הזעירים ויקפצו על
שלוליות מכל עבר.
אני אביט בהם ממרחק, בעוד יעטוף אותי הריח הסמיך והמסתורי
ההוא, אשר תמיד בא אחרי גשם כבד.
אשלב את זרועותיי ואדמיין שאני פוצחת איתם בריקוד, ואחר רצה
לכיוונך באושר וקופצת לחיבוק גדול, אתה מרים אותי ומסתובב.
אף אחד לא יאהב אותך כמוני, מדוע אינך רואה זאת?
אין סוף מכתבים ושירים כותבת אני אליך, מעולם אינך מבין את
עומקם...
החורף בא עלינו.
בקרוב נחזור הביתה בכל יום עם אף אדום וצעיפים על הצוואר, נשב
ליד התנור החמים ונשתה שוקו בכוסות עבות וגדולות.
כל אחד, בביתו שלו.
אני רואה אותך בתוך החדר שלך, מכוסה בשמיכה, שוכב לבדך,
אני שוכבת לבדי...
ופעם, לפני זמן כה רב, הדברים היו שונים, הלא כן?
איני מסוגלת לסבול זאת יותר, לא מסוגלת לשאת את העובדה.
שהנה ושוב החורף בא עלינו.
ובודד...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 20/12/04 16:42
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עז בולגרית

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה