זה לא שווה, חבל לך על הכסף.  אמרה נועה תוך כדי שהיא נשכבת על
המיטה ומעיינת בפרוספקט  . זה הכל עבודה בעיניים,  הם שולחים
לך תעודה מזוייפת, עם כל מני חתימות של נאס"א ומפה, לך תדע שהם
לא ימכרו את אותו כוכב גם למישהו אחר. גם ככה מה תעשה עם
כוכב?, זה לא שאתה יכול לגור שם. נשכבתי קרוב לנועה ועניתי
"סתם חשבתי שזה יהיה נחמד".

מאז שאני ונועה ביחד ממש טוב לי, אני עדיין לא יודע עם אני
אוהב אותה, אבל השיער השחור הגולש שלה שיש לו ריח כלכך טוב,
והפנים היפות שלה עושים לי מדורה קטנה בלב. אני זוכר את הפעם
הראשונה שיצאנו, לבשתי את הבגדים הכי יפים שלי, נראה לי הבגדים
מהבר-מצווה, הם היו קצת קטנים אבל זה הסתדר וגם שמתי ג'ל
בשיער, ואז כשנועה ראתה אותי היא אמרה לי שאני מתלבש כמו אבא
שלה, עד היום אני תוהה אם זאת מחמאה או ירידה. לקחתי אותה
לבית-הקפה הכי אין שיש,  שלא תגיד שאני קמצן או משהו. אחרי
הבית קפה לוויתי אותה והגענו לבית שלה, רציתי לנשק אותה אבל לא
היה לי אומץ התביישתי כמו ילד קטן ולא הפסקתי לחייך, ועוד לפני
שפתחתי את הפה כדי להגיד לילה טוב, היא התקרבה אלי ונישקה אותי
בעדינות, היא נשיקה אותי כמו שמטפלים בתינוק, הרכות של השפתיים
שלה, זה היה מדהים. כל פעם שהתנשקנו הרגשתי כאילו החדירו לי
כמות גדולה מאוד של אנדרנלין  מרוכז לוריד הראשי, ואז בראש שלי
מתחיל מקצב תופים אינדיאני שלאט לאט עולה ומתגבר ולכל פתאום יש
הרגשה פראית כזאת כאילו אני במסע ציד של אריות, והתופים נהיים
חזקים וחזקים מתאומים בצורה מושלמת עם קצב הנשימות וקצב דפיקות
הלב.

עכשיו אנחנו כבר חודש וחצי ביחד, עוד לא עשינו את זה, היא
עשתה את זה, עם איזה אחד מפתח-תקווה שנה שעברה, ובגלל זה כולם
חושבים שהיא שרמוטה, לא איכפת לי, שיחשבו מה שהם רוצים, אני
יודע בדיוק מי זאת הנועה שלי. יום אחד הלכתי עם נועה לקניון,
וראינו את מיקי בטש וכל החברים הערסים שלו יושבים שמה ליד
הבורגר ראנץ', מיקי בטש צעק לי שאני מסתובב עם שרמוטה, וראיתי
שנועה נעלבה, אפילו שהיא סתם עשתה כאילו היא לא שומעת והמשיכה
ללכת, אז ברגע אחד בלי לחשוב פעמיים רצתי, לקחתי כיסא של
הבורגר ראנץ' (אלו מהמתכת) וזרקתי לו על הראש. ירד לו הרבה דם,
והוא התחיל להרים שם צעקות, ומהר מהר אני ונועה ברחנו משם.
נועה מאוד כעסה על מה שעשיתי שמה בקניון, היא לא הסכימה לדבר
איתי. יומיים שלמים היא ניתקה לי את הטלפון כל פעם שהתקשרתי עד
שבאתי אליה הביתה עם פרחים אדומים, ואז היא כבר לא יכלה להתאפק
היא חייכה לקחה את הפרחים והתחבקנו. אחרי שהלכתי מנועה, מחוץ
לבניין שלה ראיתי סובארו 84' בצבע בז', משם יצאו מיקי בטש ועוד
שתי חברים שלו עם מקלות מאוד עבים, ועוד לפני שקלטתי מה קורה
שם הם חבטו בי בכל הגוף עם המקלות. ירד לי הרבה דם אפילו יותר
דם ממה שירד למיקי בטש בקניון.

"ומה לגבי הירח?, היית קונה חלקה על הירח?" שאלתי את נועה תוך
כדי שאני בוהה בנקודה לא מוגדרת בתקרה, "כבר הגענו לשם לפני
שלושים שנה, ועם טכנלוגיה והכל עוד כמה שנים בטוח נוכל לבנות
לנו שם בית, תחשבי על זה לגו..." "תומר, תראה" קטעה נועה בקול
רציני. "אתה בחור ממש מקסים, אבל..."הסתובבתי לנועה בתדהמה,
המעבר מדיבורים על ירח וכוכבים, היה חד מידי בשבילי. "... זה
פשוט לא זה, נכון אנחנו נהנים ביחד ואף פעם לא משעמם, אבל
אנחנו שני אנשים שונים מידי. "ותדע לך שכל בחורה שתהיה איתך
היא תהיה האישה הכי מאושרת בעולם, כי יש לך לב זהב " הוסיפה
נועה, כאילו כדי לנחם אותי. רציתי להגיד כל מני דברים, שימנעו
ממנה להיפרד ממני או אולי לחשוב על כל העניין מחדש, אבל כלום
לא יצא לי מהפה. אחרי כמה דקות נועה אמרה שהיא צריכה ללכת
לאיזה חברה שלה, היא ירדה מהמיטה שמה נעליים נתנה לי נשיקה
ארוכה על הלחי, אמרה לי, "תומר מאמי אל תיקח קשה, אנחנו עוד
נדבר" ויצאה מהחדר.

מאוחר יותר בערב, התקשרתי לניר והוא אמר לי שהוא כבר יודע
שנפרדנו, כי הוא ראה אותה ואת מיקי בטש יושבים בבורגר ראנץ',
כמה אירוני חשבתי לעצמי.
ניר אמר לי לא להתרגש יותר מידי ושגם ככה היא הייתה סתם
שרמוטה, אז זה לא הפסד גדול, ושזה ככה תמיד עם שרמוטות, הם
נחמדות ואתה נורא נהנים ביחד  ויום אחד אתה מסובב את הראש
לרגע, והם כבר עם מישהו אחר. נראה לי שהוא צודק, היא עם כל
החברים האלה שלה מפתח תקווה שהיא מזדיינת אתם כל היום ועוד
מיקי בטש עכשיו. אני לא מאמין שהייתי חבר של אחת כזאת, מגיע לי
יותר מזה, הרבה יותר מזה.

בלילה,לפני שהלכתי לישון עיינתי לרגע בפרוספקט  שהיה מונח על
השידה שליד המיטה "הזדמנות של פעם בחיים!" "עכשיו גם אתה יכול
לקנות חלקה על הירח או כוכב שלם שיקרא על שמך רק ב 99.99 ש"ח",
פתאום כל הרעיון של לקנות כוכבים וירח נראה לי קצת מטופש,
וחשבתי לעצמי רחוק, רחוק מידי. כשהלכתי לישון בדיוק על אותה
כרית שנועה שכבה עליה אחרי הצהרים, הרחתי את הכרית שהייתה
מוצפת בריח של נועה, ואז פתאום ירדו לי דמעות. לא בכיתי סתם
דמעות של עייפות או משהו.