חלמתי בלילה חלום די נורא
שבוקר אחד אקוץ, יפקחו עיני
אל תוך מציאות חיי המשתנים
ואגלה שניתקתי עצמי מאלה ומאלה.
בוקר אחד אקום ואהיה מבוגר יותר.
כשאתעורר דלתותיי ידהו, כוחי יכלה.
אז תופיע מולי פיה, קטנטנה
לא בטוח שיהיו לה כנפיים
אך לבטח תביא עמה איזו הפתעה,
או איזה קישוט, קצה חוט
בדיוק כשתעוץ לי עצה.
יגיח הבוקר, תעלה החמה
עיני יפקחו, מבולבלות והוזות.
האור יעלה, הפיה תדהה.
תתעורר, בן אדם, הגיע הזמן
לא, זה לא חלום, התעוררתי.
הדמדומים בין הישן לער.
פיות לא קיימות, המציאות כן.
סיוט שהתגשם.