|
בפנים שאהבתי נותר חלל ריק ואתה בליבי מרקד וצוחק כמו פעם
והקפה חם מחכה שתיגע בו והדלת תיפתח ותהיה שם.
פזמון
וזה מוזר איך פתאום אתה לא שם והתמונות רועדות לי ביד ואנשים
מנחמים כל הזמן רק רוצה למשוך את הזמן עוד לחבק להגיד שוב
אוהבת אוהב.
בית ב
ובמרוצת השנים געגוע נופל העצב מדגדג לו מתלטף ועוזב זה כבר
לא כואב כמו פעם אנשים אומרים ואתה במקום טוב משגיח מלטף
לילותי ולוחש אני כאן.
גשר
ואם הייתה נקודה בזמן שאיבדתי רציתי להגיד המון דברים
ועכשיו נותרנו שוב כחולמים.
בית ג
כמו ילד הייתי תמים חשבתי שיש לנו את כל החיים אבל כשעייניך
כבו גיליתי שגם לנצח יש שעון פנימי משלו.
מוקדש לסבא שלי אהרון
בשביל כל הלילות עדין מרגיש. |
|
|
בין-לאדן צדק.
(אזרח שתמך
באשכול, אבל חצה
את הקווים
לטאליבן) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.