|
אם רציתי
הייתי רואה דברים בלתי נראים
שומע צלילים שמעולם לא נשמעו
נוגע בדברים שמעולם לא נוצרו
וזה כי יכלתי
כי היה לי את הכוח, את העוצמה
היה לי מניע הייתה לי סיבה
היה לי חזון הייתה לי תקווה
ואז באותו יום חם ולח
שבתי הביתה מכוסה בדמעות
מסתגר לבדי לא רוצה להיראות
מנסה להתכחש למציאות הקרה
ומאז אם רציתי
אז לא הצלחתי
ואם קיוויתי
אז שכחתי
הייתי יושב ומחכה
שאיזה משהו יקרה
שהאדמה תזוז, שהשמש תיכבה
קיוויתי לסימן מנחה
שיסביר לי למה
למה אני בוכה
חוסר מודעות מוחלטת
יושב בעלטה ומסתכל למעלה
עוצם עיניים ומדמיין את התמונה
שנתת לי מזמן כמתנה
אם אגיד לך שאני לא מתגעגע
אז אני אשקר לך
ואם אגיד לך שאותך אני כבר לא אוהב
אז איבדתי את שפיותי
כי את חרוטה בזכרוני כמו ציור על אבן
ואת מעלה בי את אותם רגשות שהרגשתי אז
ועכשיו שאני אפילו ממך לא שומע
זה הכאב הכי גדול שחוויתי בחיי
ובאותו יום חם ולח
שבתי הביתה מכוסה בדמעות
מסתגר לבדי לא רוצה להיראות
מנסה להתכחש למציאות הקרה
ומאז אם רציתי
אז לא הצלחתי
ואם קיוויתי
אז שכחתי
עכשיו אני כבר לא שומע
אני לא רואה ולא נוגע
משמע אני יושב ונזכר בך כל רגע
לא מסוגל לעבור דרך האבן הענקית
שחוסמת את דרכי אל האושר
ואותה האבן, היא את
ובאותו יום חם ולח
שבתי הביתה מכוסה בדמעות
מסתגר לבדי לא רוצה להיראות
מנסה להתכחש למציאות הקרה
ומאז אם רציתי
אז לא הצלחתי
ואם קיוויתי
אז שכחתי
ורק אותך...
אני כל הזמן זוכר |
|
|
כל יום, בכל שעה
ושעה, אני יושב
וכותב
לבמה חדשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.