אתה לא רוצה אותי,
נשארתי משומשת,
אתה לטובתי אבל אתה רע לי.
אני רוצה לעבור עולם,
לא לחזור לכאן,
להיות למעלה עם אלי, אל הים.
השביזות מציפה את עיני במלח,
צעירה מיובשת, בודדה,
אולי זקנה בנפשה.
אתה לא רוצה אותי,
מפחדת שתנסה לאהוב ולא תצליח,
אתה אוהב אותי אבל לא כמו שאני אותך.
אני רוצה אותך וקפואה,
ליבי נעול בצינוק,
מים חודרים ומטביעים אותו.
כבול בשלשלאות מתחת לים,
דמעותיי סוחפות אותי אליך
ואתה מגיע ומטביע אותי בחוסר אהבה.
שבוזה, נעולה במגדל,
מגדלור לבך, מאירה את עיניך,
אך אל לבך לא מגיעה, לא רואה.
רק את מבטך וכעסך,
רק את עיניך, מרגישה.





2.11.2004