אני מבינה. אני מבינה טוב מאוד. אתה לא רוצה חברה בצבא. לא
משוגעת כמוני.
אני אוהב אותך. אני אוהב אותך, אתה אומר לי. באתי בזמן לא טוב.
אני מצטערת, לחזור אח"כ? אתה לא מבין שבחיים הדברים לא תמיד
באים כשרוצים.
אני בכלל לא אוהבת אותך, חוץ מזה שאתה לא מרגש אותי. הנגיעות
שלך... הן נחמדות, אבל חוויתי יותר מזה. אני צריכה יותר מזה.
החברים אומרים שאני צריכה להתפשר. אני לא רוצה להתפשר. לא
בנאדם כזה. הילה אומרת שבסוף אני אהיה כמו אחותה, הדוגמנית
הזאת שבגיל שלושים לוקחת קורסים ללמוד איך "דגים" בחורים. היא
לא התפשרה.
ואולי בכלל מאסתי מגברים. כל בחור שהיה לי עד היום התברר להיות
מאכזב יותר מקודמיו. היה את אדון זין גדול, את אדון זין קטן,
את זה שמנשק יותר מדי, את הסגור, את החייל, את הדוגמן, את
העו"ד, את הנשוי... כולם אותו דבר, אני מתוסכלת. מכל הבחינות.
אתה היחיד שקלטת. לפחות דבר אחד שיזקף לזכותך, כי את הדבר
השני... לא הצלחת להזקיף מתי שהכי רציתי.
את מתוסבכת. את מטורפת. את מופרעת. את קיצונית. פורצת מחסומים.
בודקת גבולות. לא שפויה. הורסת לעצמך את הבריאות. את לא עושה
אהבה. את מזדיינת. את זונה. את לא זזה מספיק. את זזה יותר מדי.
את מעמידה לי אותו. את עושה לי טוב. מכירה את המשפט לא יכול
איתך ולא יכול בלעדייך. את יותר מדי רזה. עלית במשקל. את לא
אוכלת. תפסיקי לאכול. את לא מתאמנת. את עייפה. את מעמיסה על
עצמך.
די! די כבר! כן רוצה חבר, לא רוצה חבר, בנות, בנים, סקס, עשיתי
לו ביד, הוא אונן לי על הרגל, הוא נגע לי בחזה, נגעתי לו בתחת.
קיבינמט כמה אפשר? כמה אפשר... אני מצטערת. לא בא לי. לא
עלייך, לא על אף אחד אחר.
אל תגיד שהתאהבת. אין כזה דבר. זה הכל אשליה. אתה לא מאוהב. לא
בי. לא בעצמך. אני לא מאוהבת. אני מלאת שכבות הגנה. לא תוכל
לפרוץ אותן. אל תנסה. אל תבכה. תעזוב לי את היד. תשחרר. תירגע.
תירגע עכשיו. אני רגועה. אני בסדר. אני לא בסדר. למי בכלל
אכפת. אל תשקר, לא אכפת לך. לא בא לי לבוא איתך לראות שקיעות.
תן לי ללכת. תן לי ללכת עכשיו.
יותר מזה זה לא יכאב.