הרגשת הפיספוס התמידית
שהיא חיי
מרגע שצמחה המודעות
בקע גם הפיספוס
בהתחלה קטן היה
רק הדהוד קל בראש
אח"כ גדל והשתלט
על כל חלקה טובה
על כל פיסת תקווה
בכל זיכרון, השאיר פינת מירמור
על מה שלא היה
כל חיוך, כל שמחה
שיכלו להיות גדולים יותר
כל אהבה, כל הנאה
הם רק צלו של ההפסד
של הדרך שלא נבחרה
רק פיספוס נשאר והטעם - מר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.