ציפורים מבריקות
שטות בעיני השמיים,
מתרחקות, נבלעות
בתוכם.
סירות מפרש שטות
אל עבר הים הפתוח,
נבלעות בליבו של הים,
נעלמות.
רוח קרירה שטה
ביופיין של צמרות העצים,
מרעידה, מצמררת
וממשיכה לדרכה.
ואני כמו ציפור בעינייך נבלעת,
כמו סירה בליבך נעלמת,
כמו הרוח שטה ביופייך, אך לא ממשיכה,
נשארת,
קלועה לתוך סערה.
3.10.2004 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.