אתה בחור רגיל. נורמלי וממוצע. כמו כולם, עשית את טיול
'אחרי-הצבא', חודשיים היית בתאילנד וברכס האנדים. אחר כך גם
חתכת ליפן. שבועיים בילית במנזר סגפנים, לבשת גלימה, גילחת את
התלתלים שהספיקו לצמוח, עשית מדיטציה בארבע בבוקר, ואמרת
שמעכשיו אתה טבעוני, ומתחיל הכל מחדש.
אתה בחור ממש בסדר. את התיכון עברת בשלווה יחסית. ארבע יחידות
במתמתיקה, הוצאת שמונים וחמש. באנגלית קצת נפלת, אבל תשלים. אז
מה. למי היה אז ראש ללימודים. הלכת עם כולם לים. גיא, שהיה אז
החבר הכי טוב, לימד אותך לגלוש, וכעבור שבועיים כבר היית בקי,
עם עור זהוב ושזוף, מסתובב ב'מציצים' ומתחיל עם בחורות בבקיני.

בכיתה יוד-אלף עשית רישיון, כמו כולם, בעצם. המורה שלך היה
שמעון מזרחי, בחור קשוח, שלא ויתר לך במילימטר. בתיאוריה
הראשונה נכשלת, אבל זה סוד. רק אמא יודעת. את הטסט הראשון עברת
בהצלחה מרובה. הטסטר היה הומו.
אחר כך לקחת את כולם לסיבוב ביערות הכרמל, במאזדה של אבא. קצת
שרטת אותה, בדלת האחורית, אבל עד היום הוא לא גילה.
עשיתם פיקניק ואתה נישקת את גלית. היה לה ריח של לימון רענן.
את זה אתה זוכר. אחר כך חתכתם לים. זיכרון קצת מעורפל, בכל זאת
היה ארבע בבוקר. אתה רק זוכר ישבנים לבנים חשופים, וחיוכים.
וחול.
אתה בחור ממש טוב. בשמינית ישבת מאחורי ריקי עם הצמה
הבלונדינית שתמיד התאווית למשוך. היא הסתובבה וקישטה אליך
חיוך.
חסרה לה שן בצד ימין. כמו כולם, חיזרת אחריה בלהט, מתענג
בסיפוק של השגת מלכת הכיתה. כיום, עידו סיפר לך בבוז, היא
נשואה לאיזה רואה חשבון חנון כזה. מי היה מאמין. הוא יורק
בגועל. אפילו גרה בסביון.
אתה בחור ממש בסיידר. את הגד"נע עברת בלי בעיות, שואף את ריח
החופש מהבגריות, וחושב איך זה להיות חייל קרבי שתמיד דבוקות
אליו כמה עיניים מעריצות.
אמנם לא היית באפסנאות, אבל גם לא קצין בסיירת מט"כל. שריון,
וזהו.
קצת נשבר לך, ובסוף השירות הצבאי הכרת את גם את אחינועם,
למסיבה שנגררת אליה באחד מסופי השבוע המטושטשים.
בסיום הטירונות כבר הייתה לך חברה ראשונה אחרי ריקי,
המיתולוגית.
מנצור, החניך המצטיין הכיר לך את בת דודתו, ומבעד לבמבה שדחפת
לפה ברעבתנות הבחנת בחיוך מפיל, ולחיים שחומות.
חודשים של געגועים, איך ננעלת פעם בתא הטלפון הציבורי כשאתה מת
להשתין, איך קיבלת את החבילות המתוקות שלה עם הגרביים שסרגה
ותיונים של ארל גריי...
נפרדתם מהסיבה הבנאלית, שכולם נפרדים בגללה. אתה בצבא, היא
עסוקה, אין מרווחי זמן. ובעצם היא הכירה סטודנט מהפקולטה
למשפטים, וזה קצת יותר נחשב ממך.
אתה בחור משתלב. זורם. אחרי שבוע דיכאון, הגיעה תקופת
הסינגליות המזמינה חירמונים ופלירטוטים חסרי שליטה עם חיילות
בבסיס, מוכרות בתחנה המרכזית וסתם נערות ארוכות רגליים שחלפו
ברחוב.
ואתה גם בחור נחמד. אחר כך הכרת את אחינועם, וכולם אמרו שאתם
זוג מקסים, אמא שלך מאוהבת בה, ואבא אומר שהיא ילדה נחמדה מבית
טוב. אשר להורים שלה - טוב, זה קצת יותר בעייתי.
הכל זורם על מי מנוחות, כמו אצל כולם. האידיליה פורחת, וחוץ
ממריבה קטנטונת בחמישי - הכל מושלם. אבל זה לא ביג דיל. עוד
מעט תתקשר אליה, ותלחש לה דברים מתוקים, והיא תתפייס.
אתה בחור סטנדרטי. יוצא עם החבר'ה לפאבים אינטימיים, שותה
מרגריטה או סתם קוקטייל חדשני, צוחק איתם על כלום, מרכל על
הבנות, וחושב שאולי הגיע הזמן לחתוך את אחינועם, ומתחרט, אחרי
לילה איתה.
בחור שכמו כולם, אחרי חתונה של איזה אחד שהכרת בקורס קצינים,
אתה מתחיל לחשוב ברצינות על עצמך, ומי תלבש שמלה לבנה לצידך.
חושב על הילד שלך, ואיזה אבא תהיה. המחשבות האלה נמוגות אחרי
שנייה. וחוזרות אחרי שבוע.
בחור באמת על הכיפק. אבא שלך קנה לך רנו, אחרי שהבטחת ללמוד
מנהל עסקים. בפסיכומטרי הוצאת 640, אבל אחינועם אמרה שרק אם
תלמד טיפ-טיפונת ותשקיע, תצליח להגיע להישגים מרשימים.
החיים הרגילים, הנורמליים. שום נון קונפורמיסטיות מסוגה.
החבר'ה הרגילים, והבילויים השיגרתיים. מסיבות נמל, התהוללות
בבארים, אחינועם צועקת שאתה תינוק חסר אחריות, אתה צוחק ומבקש
סליחה.
מדי פעם פוזל לבחורות, אפילו כשאתה איתה. והיא, עם עיני הנץ
היפות והירוקות שלה, ישר נעלבת ,והדמעות מתעגלות לה על
הריסים.
גם זמן האיכות נורא. בנאלי. דיסק של U2, געגועי לקיסינג'ר,
מוסף הכלכלה של מעריב, מכון כושר פעמיים בשבוע. אבא ואמא בשבת.
חמין רותח אפילו באוגוסט. זה אף פעם לא נמאס.
הטבעונות ששכחת ממנה, האידיאלים שנשכחו, החלומות שכבר התפגגו
באוויר המציאות. האהבה ,שאולי אין לך סיכוי למצוא, כי היא לא
קיימת.
ויכוחים פוליטיים שלא תיקח בהם חלק, במילא הכל אותו דבר.
שיגרה תל אביבית, החתול שאתה מגדל, שמתעקש להשתין בפיקוס שלך,
ולא בארגז החול שלו.
בערב תחלוץ נעליים, ותעקם את האף בסלידה, אחינועם תחזור
מהאוניברסיטה, (כלכלה היא לומדת. נורא חכמה,מתפעל אבא שלך).
תנשק אותך, ותקלף את החולצה. אתה תעביר לערוץ הקניות ותזפזפ
מדי פעם לאם.טי.וי. החיים הטובים. אתה תחלוץ פקק של בקבוק
גולדסטאר, ומאוחר יותר תצא לעשן במרפסת. תאזין לרעש המכוניות
הרועשות למטה, ותכוון את השעון המעורר בפלאפון לעשר ורבע
בבוקר. כי מחר זה עוד יום, יום חדש, אבל דומה לקודמו. והחיים
עוברים, עוד חודשיים תתחיל אחינועם לדבר על מיסוד הקשר ביניכם,
ואתה תבהל, ותברח עם עידו ליוון, לשבוע. אחר כך תזחל על
הברכיים ותבקש סליחה.
היא תמחל ברוב טובה, ולסוף השבוע תזמינו את הורי שני הצדדים
לארוחה חגיגית, והיא תלבש את השימלה שאתה אוהב, ובעיניים
אדומות, ובקול נרגש, תספר שהחלטתם להתחתן. אמא שלך כמובן תרוץ
לספר לשרה השכנה, וכל חברי הילדות שלך ירטנו וירכלו על הבחורה
שהצליחה לצוד אותך, והנה, איך עוד אחד נלכד למעגל הנשואים.
כעבור שנתיים כבר תתמצא בהחלפת חיתולים, ואבא שלך יבקש ממך
לקרוא לו על שם סבא-רבה שמת בשואה. תצאו ברביעיות עם זוגות
נשואים לקונצרטים של הפילהרמונית והצגות של הבימה. אולי להופעה
של תיסלאם בקיסריה. שיגרה.