השמש מאירה מעל,
טל יורד על שקד באופק.
אני מציצה מחלוני
מפחדת להירטב מחשש שאחלה.

אחח, הסתיו, איזו תקופה נפלאה.
יכולה להשכיח מנפשך כל רגש פוגע ורע.
העננים מעוצבים כמו פסל של רפאל,
השמיים צבועים בכחול מוקפד, כמו יצירה של רמברנט
והצורות בשמיים משתלבות זו בזו, כמו המדרגות של דה וינצ'י.

כולם בסתיו משתווים זו לזה,
כל היצירות, התחושות, האנשים.
הלוואי שלא ייגמר לעולם.
עולם שוויוני, בלי צרות של שונים ממני,
הסתיו זו התקופה הכי נפלאה.