|
הולך לבד בחוף כל החבר'ה בתוך המים
מרגיש מעורפל כמו אוכל במעיים
אני לא יודע מה עושים מחר
אבל אומר לעצמי הלוואי שיעבור כבר
הולך לבד באמצע הרחוב
בלילה משוטט חושב שזה קרוב
לא יודע שזה משהו חדש
אבל אני בטוח שאיתה אני מסוכסך
שאיתה אני מסוכסך
פזמון:
אני על הבמה לא עייף לא דיכאון
לא חשוב על מה,לא מסתכל על השעון
חיפשתי חברים חיפשתי ת'עצב
בסוף הרגשתי
שאני יושב על עשב
מי שלא יודע אני כתבתי את המילים...
הלחן כתב חבר טוב בשם אייל בוקוני שגם הקליט את זה...
אשמח לקבל תגובות!!
תודה! |
|
|
יופי, צביקה
הלולן הוציא
אותי ממגירת
הסיפורת שנתקעתי
בה, וישר אחרי
זה דחף אותי
לגאראז'.
אז מה עשית בזה,
טמבל??
אפרוח ורוד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.