[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ענבל מימרן
/
ניו יורק

ניו יורק צהובה
מעלים שנושרים מעצים
על מדרכות קרות של כרך
האנשים הולכים פה מהר כל הזמן
ממהרים למקומות לא ידועים
ואני ואתה הולכים לאט
ומדברים
לפעמים מחזיקים ידיים ואז עוזבים
כל כך ביחד וכל כך לבד
כמו כל ההמונים הממהרים המנוכרים
אנחנו שותקים וטוב לנו
שותקים ורע.
אתה מצלם אותי
ענבלי חייכי אליי
תגידי שלום
תגידי משהו
מעניין אם רואים לי לתוך הנשמה המבוהלת
אני רוצה לאהוב אותך
ואתה רוצה לבד
זו תקופה כזו, אתה אומר
ככה אני צריך עכשיו
הלב שלי מתכווץ לו בפינה
אנחנו מחזיקים ידיים
ואז עוזבים
אני נותנת לך להיות איתך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אלהים לא ניהל
את העולם באופן
כל כך מוצלח
ומבריק, פשוט
היה לו איש יחסי
ציבור מעולה,
והוצאה לאור
משומנת שלא
הפסיקה לתרגם את
התנ"ך שלו בכל
השפות האפשריות
כמו
מייקרוסופט.

תוספת לאימרה
הנדושה הזו,
שמופיעה אפילו
בסרט "סוף
העולם".


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/11/04 18:47
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ענבל מימרן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה