אספתי כמו ציורים שצוירו בדיונים ופגישות בצבא.
רק שתבינו את מהלך הדיון: כולם מדברים מסביב, אני מצייר. מדי פעם אני מרים את
הראש ואומר דברים כמו "לא עדיף ש..." או "דווקא לא נראה לי..." או "אני מציע
ש..." או "אבי תפסיק לגעת בי שמה!" או "אוקיי, שם זה בסדר", ואז חוזר לצייר.
כמו שאת יכולים לראות, קצב אובדן העטים אצלי יכול להכניס כל בן אדם שמנסה
לעקוב אחריו מבולבל, לא שפוי ולפעמם אפילו מפרקס על הרצפה.

עריכה מינימלית בפוטושופ, ראוי לציין.

בבקשה לא להעיר לי על פרופורציות...