New Stage - Go To Main Page

ענת אבישר
/
לסבית




להתעסק עכשיו באם ללבוש עניבה או לא. לקנות שניים שלושה
דגמ"חים ייצוגיים.לחפש תמונות של כוסיות באינטרנט. לראות סרטים
על מין לסבי. להאמין מחדש בפמיניזם, או להמציא תיאוריה מגדרית
חדשה. לחשוב שדילדואים וסטרפ-און זה ההמצאה מאז הזין האנושי.
לדבר אלייך בהרבה מילים גדולות ומוקדם מדי. להסתובב בפורומים
באינטרנט. לצאת למינרווה או לרשפון ולהתחיל לרקוד עם מישהי.
לקחת אותה שיכורה לאוטו. להזדיין. לחזור. לחפש.
לחפש בצ'אטים. לחפש.



הסתכלתי אל הירח. הוא היה עגול וגדול ונראה רך, מתחת לפוך של
העננים בלילה הזה. הכבישים היו ממש קפואים, את נהגת לאט יחסית
לעצמך. אני לא יודעת לאן אנחנו נוסעות. את אמרת לי, פשוט
שכחתי. משהו עם הרבה אלכוהול והרבה בנות.
"בטח תהיה אחלה מסיבה. ואת," הישרת עיניים משועשעות, "עוד
חייבת לי ויסקי."
חייכתי. "אל תדאגי, עוד נשתה הרבה הלילה."
"כן, זה בטוח." צחקת. הביטלס נגנו את אובלדי אובלדה. אני
נזכרתי במיטה שלך, וריח מיוחד של בית שעטף אותך בכל פעם שהיינו
שם.
הירח ניסה לעזור לי להדחיק אותך ומהר. הסטתי את עיניי, לפני
שיגיעו דמעות איתי למסיבה. לפני שתשימי לב.



תקווה היא המשהו הזה עם נוצות. אמילי דיקנסון אמרה, מנסחת
מבריק את ההרגשה הזו. נשים באות בעטיפות נוקשות בהרבה, עם המון
ג'ל בקוצים, או ברזלי חזייה ארורים שצריך להתיר.
אם הן נפתחות, אז אחר כך, כמו אצל אמילי, הכל הופך רך.



כמו דמות אהובה באחד הסיפורים שלי יצאתי מהמסיבה אל הגשם.
הוא שטף הכל וניקה אפילו אוויר רע של דרום העיר.
היה שקט יחסית. עמדתי שעונה על האוטו שלך ונתתי לזכרונות להלך
עליי.
איך ביקשתי ממך. איך לקחת אותי הביתה. המרדף במעלה המדרגות.
הפרפרים בנשיקות הראשונות.
החיוך שלך.
העיניים שלך כשאמרת לי אהבה. וכשעשית.
ההליכה המשונה אל האוטו, אחרי שבכינו.
הקול שלך כשאת רוצה לישון. ושוב החיוך שלך, עם העיניים החמות.
נתתי לזה לרדת עליי ובתוכי, כמו גשם. האוויר היה שליו כל כך.



מילים חולפות כמו גשם אנגלי לתוך כוס נייר, ככה שר ג'ון לנון.
אשה רכה שכבר אינה שלי באה בטיפות גדולות יותר.



"פסיכית. היית אומרת, היינו זזות." ליטפת לי את הראש.
"רציתי להירטב קצת." ניסיתי להסביר, עדיין רועדת.
"זו לא סיבה לדלקת ריאות." שתיכן דיברתן איתי פולנית, אמהיות.
"אני אהיה בסדר. אתן חמודות מאוד." חייכתי.
שתיתי לאט את החם האלכוהולי שמזגתן לי. הרעד לא ממש הפריע לי
לאושר המוחלט והטיפשי. את הלכת לרגע להביא את כרית החימום
מהמיקרו.
"את לא נורמלית. שעה וחצי לעמוד ככה בגשם." היא המשיכה לנזוף
בי, עיניים חומות עמוקות. הישרתי אליה מבט. זה עשה לי נעימים
בקצות האצבעות, וכמה פרפרים החליטו לבקוע מגלמים בתוך הבטן,
לאט לאט.



ללכת לישון בזמן לקום לעבודה לאכול משהו מהר כי אחרת ההסעה
תברח להתקשר בדרך לגיא להזכיר לו שאני חיה וגם איתי צריך לדבר
מדי פעם ומה זה לא לדבר איתי סוף שבוע שלם לנקות שוב את החדר
כי לא ניקיתי טוב לשלוח טפסים לאוניברסיטה הפתוחה לנסות לחשוב
על איך מחזיקים דירה בתל אביב וממשיכים ללמוד לעבוד לעבוד
לעבוד להגיע הביתה. להתקלח. לחבק אותך כשאת חוזרת. להכין משהו
לאכול. להקשיב לך. לספר על היום שלי קצת. אולי לכתוב משהו.
ללכת לישון. לחבק אותך מאחורה. לחפש את הגב שלך מתחת לשמיכה עד
שתסתובבי אליי





היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 1/1/05 4:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ענת אבישר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה