עלי הצמרות מציצים לי בפנים
לוחשים לי סודות אחרונים
מפצירים בי לצאת מכאן
קירות ערומים מתחננים בפניי
צא מכאן בבקשה
הגיע זמנך לעזוב
ויטרינה אהובתי רועדת
אפילו מאיימת בהתאבדות
מקרר צורם מהדק חגורה
מנסר שוב בכדי להזכיר
איך סבלתי אותו שנה שלמה
התנועה הבלתי פוסקת החלה
הקלות הבלתי נסבלת נמהלת ניצוצות
ארגזים מדברים בעד עצמם
עשן מדבר בעד עצמו
בתוך אדום מתקלף של עבר
רגע לפני הצעד הבא
רגע לפני החדש החופשי
הלא נודע
תיקרות מסכנות
לו רק הייתן מבינות
"תכתבו לי" אני שואל
לו רק יכולתן לענות