[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








" נו באמת, אני נראית בת 16?? אני לא נראית בת 16". היא אמרה .

לא ממש היה לי מה להגיד באותו רגע. עוד שקלתי את דעתי. החלטתי
לא להגיד כלום. זה לא שהיא תשים לב או משהו פשוט נתתי לפנים
שלי לבחור איזה סוג של הבעה שם רוצים. עשיתי משהו עם העניים
וקצת הזזתי את האף. מן עיקום פרצופי. לא רע ולא טוב.
היא באמת לא שמה לב. חח.. כזו יהירה. לא זכרתי אותה ככה.
מעניין..
"לא, אני לא נראית בת 16. אין שום סיבה שלא יעסיקו אותי" היא
אמרה שוב ותקעה את הסיגריה בפיה.באותו רגע נזכרתי ברצון העז
שהיה לי  לעשן לפני כמה ימים. לא מתוך שום סיבה. זה פשוט בא
לי. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי ממש. זו לא הייתה פעם ראשונה.
אבל זה היה הכי ארוך מתמיד. והיו לי הזדמנויות לעשות את זה אבל
תמיד דחיתי את זה. זה היה סוג של שכנוע עצמי כזה . כי אולי לא
רציתי לעשות א זה באמת.. ואולי זו פשוט הייתה דוגמא נפלא ואיך
אני לא מסוגלת להתמודד עם דברים שאני עושה. או יותר נכון, עם
ההחלטה או הרעיון שבאים כל כך בקלות לעשות משהו. ה"אני" שלי לא
מספיק חזק כדי להתמודד עם ההיגיון שלי. כנראה בגלל זה אני כן
אתגייס לצה"ל.. לא אהיה צמחונית
ואמשיך לקנות בקניון. כנראה הילדים שלי , אם יהיו, יגדלו לתוך
תרבות וחברת הצריכה בלי שאני אאפשר להם תרבות אלטרנטיבית
מספקת. ואני אשלים עם זה בלית ברירה ועל כורח רצוני אדחוף את
הרגשת
הכלום והאכזבה רחוק בפנים. כמו שאני עושה בד"כ, רק שהפעם זה
כנראה חשוב מדי. ככה יוצא.. כשכל החלטה שעולה לי בראש נדחפת
לתאים אפלים ורחוקים, משהו כמו להשלח לסיביר. יוצא שאני לא
עושה כלום עם החיים שלי אם אין לי את ההכוון לזה. וזה חבל.. כי
החיים שלי הם כלום. אין בהם שמץ של עניין. אין שום כייף בלתמצת
ימים מחיי.  אין
בכלל עניין בלכתוב על עצמי ככה. מה אני חושבת שני עושה בדיוק.
אולי זו סתם גחמה אמנותית רגעית?
אולי.
מה זה בכלל גחמה?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מאז שהפסיקו
לאשר לי סלוגנים
אני כבר לא
מאושר.





יוסי עמוס חזה
רק בגלל שהוא
פרנק ספרדי שחור
עם אף ארוך ומוח
נרדף.


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/8/01 23:54
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פונטיוס פילאטוס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה