New Stage - Go To Main Page


לשונות אספלט אינסופיים התפרשו מתחת לגלגלי המכוניות הדוהרות
לשום מקום. זרם של אנשים בחליפות, חלקן יקרות, חלקן פחות,
הצטופף על המדרכות הרטובות, ממהר לעבודה, פגישה או מה שלא
יהיה. אספסוף התאגידים.
  פרצופי ההמון נצבעו בצבעים פסיכדליים על ידי אורות הניאון
הבוהקים שנתלו מעל דלתות החנויות, כאילו מפתים את ההמון להיכנס
פנימה בניצוץ שטני.
  גורדי השחקים, מפלצות הבטון והמתכת, נשקו לשמי הלילה
האפלים. הירח, מלך הגאות והשפל, ושבוי כוח הכבידה של כדור
הארץ, האיר את שמי הלילה יחד עם אינספור משרתיו - הכוכבים
שנצצו באור נואש. אולי משום שהם כבר לא קיימים מזה אלפי שנים
ורק האור שלהם נשאר וגם זה בגלל שהוא הגיע באיחור. כמו ואן
גוך, שנצץ במשך שנים אך רק לאחר מותו הגיע האור שלו אלינו. אור
נואש.
  העיר נשמה דרך ארנקי העור של ההמון, כמו מכונה שקמה לתחייה
העיר שכבה על יסודות המתכת שלה, הביטה בתושביה הזעירים בעיני
ניאון, פולטת אדים בזעם מתוך אגזוזי המכוניות הדוהרות. מפלצת
שלא נחה לעולם. חושבת את מי לטרוף הלילה, תחת גלגלי מונית? או
מתוך חלון מנופץ?
  מתוך ההמון אשר שטף את הרחובות בזרם של חליפות מחויטות,
יצאו אחדים נגד הזרם, בבגדים שונים, נראים מוזרים, כמעט
נוכריים על רקע החליפות של ההמון.
  הם לא משרתים את אספסוף התאגידים ולא את ההמון, הם לא
משרתים אף אחד פרט לעצמם. אלו הם ילדי המהפכה, מבשרי החופש
ומתנקשי התרבות.
  הם בכל מקום ובשום מקום בו זמנית. הם התאים היחידים שלא
נפלו לסרטן הצריכה שפשט בעולם המערבי. ילדי השוליים של
הציליוויזציה. החוליה האבודה.
  בזמן שההמון צועד כאדם אחד לעבר שום מקום, ילדי המהפכה
זורעים זרעים של אנרכיה בין הסדקים של המדרכות הרטובות, יוצרים
שינויים מזעריים בגלגלי השיניים של המכונה, חוסמים את הארנקים
שמהם היא נושמת.
  הם העצם בגרון של המכונה ושל האספסוף שלה. הם מה ששומר על
אור האנושות שלנו דולק, בזמן שלפידי המוסריות של שאר העולם
כבים בים גואה של צרכנות.
  אור נואש.
  לשונות אספלט.
  אורות ניאון.
  ארנקי עור.
  גורדי שחקים.
  המכונה נהמה לרגע והאספסוף חזר למסלולו. ואן גוך חתך לעצמו
את האוזן כדי להתחיל לשמוע מהלב. ילדי המהפכה חיפשו את הסכין
שיחתוך את האוזן של המכונה, אך האוזן כבר נאכלה על ידי סרטן
הצריכה.
  עוד מוצר נקנה, עוד מוצר נמכר. עוד צרכן נולד, עוד צרכן
מת.
  המעגל נשבר וחזר לקדמותו, מסתובב עם גלגלי השיניים של
המכונה שקמה לתחייה בניצוץ שטני.
  אור נואש.
  חוליה אבודה. לעד.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 16/12/04 23:33
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אודי שאינסקי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה