ליאור שארפ / פקמן |
בראשי מתערסל לו
כמו בסרט מצוייר
מגיע לשיא ברוב קצף
ואז יורד, מחכה, למה?
לרגע נכון, ליד משתוקקת
תמיד יש משניהם.
לדקה של בדידות
הלוואי ויחסרו.
ואולי,
כמו במשחק מחשב ישן
צריך לבלוע הרבה
עד שיש כוח להלחם בשדים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|