[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מאייה וייס
/
ניצוץ שכבה

כשהסתכלת עליי בפעם האחרונה, לא היה בעינייך ניצוץ,
ידעתי באותו הרגע - זה הסוף.
פחדתי, חשבתי שאולי זה יביא רק טוב,
וחיכיתי לראות אם מה שחשבתי נכון,
וחיכיתי עוד יום ועוד יום,
המחוגים המשיכו לנוע בין גבולות השעון,
ואני המשכתי לחכות בהסתכלי על מחוגיו,
והטלתי את כל תקוותי עליו.
עברו שבועיים ועוד שבוע ועוד כמה ימים,
והמחוגים כעת רצים, הם לא נחים...
תשובות הם לא נותנים!
ולפתע המחוגים נעצרו, לא הסתובבו...
ואני חשבתי לעצמי, זה הסוף? זה הגיוני ?!
כך מרגיש הסוף? כל כך ריקני ?
לא נותר בי דבר, רק הפחד שנשאר,
איך עכשיו אני ממשיכה? איך כל כך מהר נלקחת?
ובפעם לאחר מכן בה ראיתיך - לא גופך הוא שניגלה בפניי, אלא אבן

גדולה המכסה אותך. נפלתי על האדמה וכשהייתי על ברכיי, אל
אלוהיי זעקתי: למה את הניצוץ מעינייך לקחו?! איך אותך כיבו?"
אך עכשיו אתה רחוק, ולי נותר לשתוק...
להביט לשמך החקוק על האבן המכסה ולהזיל דימעה על ניצוץ שכבה!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ויצאו בני ישראל
מבמה חדשה וילכו
במדבר ארבעים
שנה.


האנציקלופדיה
בליטניקה


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/1/05 20:52
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מאייה וייס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה