אלוהים, איפה אתה?
שנים שלא שומעים ממך, הכל פה איבד שליטה,
גופות נקברות כמו מיליוני זרעים באדמה,
אך מהן צומח רק זיכרון, עבר,
שגם אותו מתחילים לשכוח,
השמש הפסיקה לזרוח, הכוכבים כבר לא מנצנצים,
אנשים כאן בתורות בורחים, הכל פה נהיה ריק!
אין פה כלום חוץ ממוות... אך את כל הזוועה,
"מכבדים" יום בשנה, בכמה שעות, מקריאים שמות,
מרימים דגל, מזיזים קצת את הרגל, ובזה הסתיימה העבודה,
הנה עברה עוד שנה, ועוברים כאילו כלום לא קרה,
6,000,000 זה בכלל לא נורא,
ממשיכים כאילו זה היה ונשכח,
עד שיגיע  הטבח הבא,
ופתאום זה יהיה נורא,
כי לפתע הכל יהיה מציאותי,
שהנה, עוד שנייה וזה התור שלי...!