אני צועקת, אך אין קול
אני רצה, אך הרגליים לא זזות,
אני עוצמת את עיניי, אך עדיין הכל עומד מולי
מנסה להילחם, אך הכל מתמיד להכשיל אותי.

אומרים שזה יעבור - עברו כבר שנים...!
אמרו שזה לא יכאיב, אני נקרעת מבפנים,
ניסיתי להמשיך, אך הדרך הובילה למבוי סתום,
אני מנסה לחשוב פתוח, והכל כל כך אטום.

עד שהתחלתי להבין, בא בלבול חדש,
הפצע כבר עובר - נפתח אחר במקום חדש,

וכל מה שאי פעם רציתי זה שישמעו אותי פעם אחת
שייתנו לי לברוח, לעצום את העיניים ו ל ה י ל ח ם!