האם אי פעם חשבתם על חייכם כגרגירי החול הנשאבים לאט לאט מטה
בשעון החול?
שלאט לאט, כל יום פשוט נגמר ועוד אחד ועוד אחד, וכך כמו בשעון
החול, אנו צופים בחיינו לאט לאט נשאבים ונגמרים ומחכים לגרגיר
החול האחרון שיירד.
בחיינו אנו פוחדים שגרגיר זה ייבוא,
אך אם היו אומרים שיש בשעון החול שלכם רק עוד 40 גרגירים והם
נשאבים במהירות הברק לקרקעית שעון החול, לא הייתם רוצים להפוך
ואף לשבור את שעון החול?
לא הייתם מרגישים פתאום שבזמן שגרגירי החול הראשונים שלכם
נשאבו יכלתם לעשות הרבה יותר מאשר להסתכל עליהם נשאבים.
חיינו הם לא כמו גרגירי החול בים- אינסופיים, אלא הם קצובים
ויש להם סוף, יש מספר מסויים של גרגירי חול שעם כל שנייה, דקה,
שעה, יום ושנה נגמר ואוזל.
אז אל תיצפו בגרגירי החול שלכם נישאבים, מצו את שניית נפילת
כל אחד ואחד מגרגירי החול, כי אינכם יודעים את מספרם המדוייק
של הגרגירים ואינכם יודעים מתי יישאב הגרגיר האחרון. |
