גחליליות כבויות מרחפות בעננות
מעל מדשאות מוריקות נטועות עצים.
ציוצי ציפורים בחצר חימרית מסותתת, מחזרות זכר אחר נקבה
נחבאות לקינן בתוך גדר ממוטטת - כבר לא חוצצת בין
אדם, לטבע, לאהבה בלתי מותנית.
תנאי נימוס, תנאי ייחוס, תנאים שאף פעם לא נס ריחם
תנאי פיוס, תנאי מיאוס, תנאים חרוטים ברומו של עולם.
במקום הכי כואב - הכי שואב אנרגיות, בזבוז חום, מזמוז עקום,
זיון עם קונדום.
יד על דופק וא.ק.ג של מלים, מבט לאופק מראה קיני נמלים
פועלות, מטפלות בחיילים של גורל.
עצב חבוי עמוק במוראל גבוה
וכמה שיותר אפידורל לשכך חבלי לידה שכן כולם משיחים צווחים
בראשי חוצות, אוכלי אומצות, למנהיגים מוצצות הפרוצות.
הן טרודות במשכנתאות, ילדים, ניתוחים, מוניטין
ובכמות הסטריכנין המעטה שנותרה במוחן הקטין.
שפע בסכנה תמידית.
סכנות בהמונים מכיוונים מטעים.
יושב למרגלות הקרן, אוכל שאריות,
בין שולחנות בתי קפה מכוסים שמשיות
צופה בעוברי אורח ונזכר בפה מלא
בגחליליות כבויות.