אלמלא לו למבקר ארוחת חינם ,
אכן חציר יאכל העם.
כי מי את התורה יפיץ
מה עפיץ ומה נפיץ?
מיהו שף ומיהו סתם
חלטוריסט אחד העם?
את הבוקה מי ירחרח
מה נושך ומה נובח?
ואיך נדע על הטאנין
פירות יער רוזמרין?
ואיך יבחין כל חסר מוח
מה צמיג ומה נימוח?
כמה זמן צומצם הציר?
ומה עדיף מחבת או סיר?
ואיך היתה המלצרית
חלבית או בשרית?
שום דבר הוא לא שוכח
קמצוץ תבלין, מרקם ,ריח
חסרה רק הידיעה
איך היתה היציאה.
האם עברה בשובה ונחת
או שחלילה הלך התחת
כי ככל שלנו ביקורת נוגעת
וזאת עליך המבקר לדעת
דעת הקהל לא מזלזלת
בתמונה הגדולה, הכוללת.




תגובה שלי לכתבתו של ש.ק. בynet " על הביקורת" על מבקרי
המסעדות