הוא אמר לי לעשות סרט. את תהיי השחקנית הראשית, הבמאית,
המפיקה, התסריטאית. את הכל בסרט שלך הוא אמר. בהתחלה הרגשתי
בפסגת העולם, כל האחריות והסמכות בידיים שלי! אז כן, זה קשה
להיות הכל ועוד לעשות סרט טוב, סרט מעניין וכמובן שאין סרט
מעניין בלי ביקורות ובתור יוצרת הסרט, השחקנית הראשית הבמאית
והמפיקה הביקורות בשבילך הם כל עולמך, הם הפרס על ההשגים שלך
ומכה על הראש בכשלונות שלך.
אבל לא רק לי אמרו לעשות סרט, זה לא שאני מיוחדת, הוא אמר
לכולם לעשות כי הוא פשוט אוהב סרטים. היו כאלה שבחרו לעשות
סרטים שהקהל יאהב, יזדהה, יצחק, יבכה ובמשך שעה וחצי שעתיים
יהנה מהסרט ויש כאלה שניסו לעשות סרטים שמעטים הבינו, מעטים
יותר הזדהו ואחדים נהנו, הם גם אלה שספגו את מירב הביקורת הקשה
ומתמודדים עם השפלה על בסיס יומי, היו גם כאלה שפשוט לא עשו
סרט והלכו לסרטים של אחרים כל החיים או שפשוט קיצרו את העלילה.
ולי, לי פשוט נמאס לחיות בסרט.