אין כאן יותר מידי אנשים,
באמת!
רק אני,חצי גוף מת.
מתקרבת לשדיה,
לפניה.
היא אוחזת בי,
אני מחזיקה אותה.
נשענת לרגע אחד,
מנשקת כף יד,
כורעת ברך
שתשב עלי.
מלקקת בתשוקה
חריץ בוהק.
אישה ערומה על חבל כביסה.
נושכת כבסים,
אטבים קטנים צובטים פטמות,
בכאב מאושר,
כאב צורם.....
שתיקה,
אחריה צעקה
בהלה,
אישה ערומה,
תלויה על חבל כביסה,
אישה כחולה.
גוויה תלויה, בגינתי
היא לא רצתה להיות איתי.
אין לי כאן יותר מידי אנשים
באמת!
רק אני, חצי גוף מת
ועוד גופה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.