אני חושב שיש לי בעיה. אני כותב לא מספיק ברור.
אני אתן לכם דוגמא:

אני יודע שאולי זה לא הנושא הכי טוב למחקר, אבל חיפשתי משהו
שונה. אחרי הכל כבר חרשנו שירים מבפנים ומבחוץ. הפעם אנחנו
נוסעים על מימד אחר... מימד הזמן. אז נכון שאיינשטיין הכריז על
הזמן כעל המימד הרביעי אי-שם באלף שעבר, אבל מצד שני, הוא לא
כתב על זה ב-"במה חדשה".

נסענו באוטו, אני ומעין (ג'יפ, לילה, ארבע, עוד פרטים?) כשברקע
התנגן לו דיסק. אני לא זוכר איזה, מפני שהייתי עסוק מדיי
בלבהות בשניות רצות בתצוגה של הסטריאו ולשאול את עצמי - בשביל
מה זה טוב?! הרצתי בראש אלטרנטיבות לזמן. למה שבמקום שניות, לא
ירוצו המילים? טוב, מילים זה אולי מסובך מדי. למה לא פעימות?
או תיבות? או אחוזים מהשיר? למה לא השעה?

ואז מגיע החלק האהוב עלי. צריך לחפש יתרונות בכל שיטה!
מהניסיון שלי, כשאתה מפקפק בדברים טריוויאלים אתה תוך שתי
שניות מבין למה הם טריוויאלים. במקרה של לנסות להבין למה אנשים
לא אומרים כל הזמן את האמת לקח לי קצת יותר זמן, במקרה של
לנסות להבין למה אנשים נושמים כל הזמן זה בא לי די מהר (לא,
אני לא צוחק). אז אומרים שמי שחכם לומד מניסיון, אבל מי שחכם
גם לא מחליט שהוא מפסיק לנשום פתאום, אז אני לא מרגיש מחויב
ללמוד משום דבר.

אם כך, בואו נפקפק! אז נכון, יש יתרון גדול לזמן שרץ לצד
המוזיקה: אתה יכול להצביע בבירור על הנקודה הספציפית שהכי אהבת
בשיר. "חיים, תריץ לשתי דקות ושלושים ושבע שניות! יש שם קטע
ששומעים ברקע איזו בחורה גונחת!"... ובכל זאת, משהו בזה מרגיש
לא בסדר. למה מעל ציורים במוזיאון אין סרגל ענק שתלוי מעל
התמונה כדי שתוכל להגיד: "חיים, תראה! בנקודה שלוש נקודה שתיים
על ארבע וחצי יש ברקע בחורה שגונחת!" למה מעל מילות משוררים לא
כותבים מספור באופן שיאפשר לכל אחד לומר: "הקטע שבין מילה 14
למילה 27 הוא מדהים בעיני"?

חוץ מזה, אחוזים, זאת אומרת שבמקום שניות ירוצו המספרים מאחד
עד מאה מתחילת השיר ועד סופו, היו נותנים בדיוק את אותו אפקט.
בכל זאת מישהו בחר דווקא בשניות. לא באחוזים, לא בתיבות או
בפעימות...

למה?
סתם?!

זה לא זה. אני מסרב להאמין שזה המצב רק מפני שזה הרעיון הדבילי
הראשון שעלה למישהו לראש. משהו חייב להסתתר מאחורי זה. מישהו
לפניי היה חייב לשבת ולחשוב על זה, לבחון כל אפשרות ולהגיע
למסקנה שזה הדבר הכי טוב שיש! כמו שיש סיבה שחלונות בספינה הם
עגולים, כמו שיש סיבה שיש שש בירות בחבילה ועשרים וארבע שעות
ביממה (שאת כל אלו אני כבר יודע), חייבת להיות סיבה גם לזה. אז
אני מודה. יש כמה דברים שרק שניות יכולות לעשות. איך אומרים -
"הזמן יעשה את שלו".

1 - יתרון הגפילטע פיש:

אמא שלך בלחץ, הערב חל ליל הסדר וכל המשפחה באה מארגנטינה. עוד
לא סידרתם את השולחן, עוד לא הוצאתם את ההגדה מהבוידם, עוד לא
הכנתם את הגפילטע פיש! אבל אתה בדיוק באמצע הדיסק החדש של
אלג'יר שרכשת רק השבוע! לפתע נשמע קול זועם מכיוון המטבח:
"רועי! בוא לעזור כבר!" ואתה מיד יורה בתגובה: "רגע אמא! רק
עוד שתי דקות וארבעים ושתיים שניות עד סוף השיר!"

נקודה אחת לטובת הזמן.

2 - יתרון הדסון הוק:

ראיתם את הסרט הדסון הוק? נגיד שאתה מדבר עם מישהו בפלאפון, או
שודד כספת (זה די דומה בסה"כ), אתה תמיד יכול להשתמש במוזיקה
כתחליף לסטופר ולהגיד משהו כמו: "כבר שבע דקות שאנחנו מדברים
בפלאפון! מתחילת השיר 'לייט מיי פייר' ועד עכשיו!" או משהו כמו
"צ'רלי! אני מזמזם את 'תמיד עולה המנגינה כבר דקה וחצי! עוד
מעט האזעקה תתחיל לפעול!"

אני למשל, השתמשתי בשירים בזמן שרצתי אלפיים כדי לדעת כמה זמן
אני כבר רץ. אז נכון שלא היו לי שניות שרצו בתצוגה דיגיטלית,
ועל זה בעצם אנחנו מדברים פה, אבל זה סיפור יפה וחשבתי שזה
יהיה קשור.

שתי נקודות לטובת הזמן. ממשיכים הלאה.

אני בטוח שאפשר למצוא עוד כאלו וכאלו יתרונות בעניין השניות
אבל נעצור פה לרגע. האמת היא שכשהתחלתי לכתוב את זה לא חשבתי
שבאמת תהיה לי דעה בנושא. אבל עכשיו, ככל שאני חושב על זה אני
מקבל הרגשה יותר ויותר חזקה שמשהו פה מסריח. לדעתי ההרגשה הזאת
נובעת מהעובדה שאין הכרח של ממש לראות את הזמן רץ לצד המוזיקה.
זה נותן הרגשה של חוסר סבלנות, זה לא קשור לקצב, ומה שהכי
מרגיז אותי זה שבעצם ה-"יתרון" הזה של מוזיקה כסטופר קצת מוציא
את הערך מהמוזיקה. זה כמו להשתמש בפסל שקנית בתור משקולת נייר.


אז נכון, כמו שכל שר בממשלה יגיד לכם, טובות הנאה מהצד זה
נחמד. זה תלוי כמה חשוב לכם טוהר. מוזיקה לשם מוזיקה. יש דברים
שפשוט לא נועדו לשימוש פרקטי. כשהכלב שלי הורדם לפני כמה שנים
בכיתי כמו שלא בכיתי בחיים שלי. מאותו יום ידעתי שבכל פעם שאני
ארצה להיות עצוב, או לבכות, אני רק צריך לחשוב על הכלב שלי
(ז"ל). אבל אני לא עושה את זה. זה אותו הדבר בעיני.

מצד שני, אולי זה בכל זאת הרעיון הדבילי הראשון שעלה למישהו
לראש...

עכשיו אתם מתבקשים לדרג. סמנו בבקשה את המשפט הנכון ביותר
בעיניכם:

א) שמע בחור, אתה מתדרדר. שני המחקרים הראשונים היו עוד בסדר
אבל זה כבר ממש על הפנים.
ב) אל תדאג בחור, אתה לא מתדרדר לשום מקום. גם השניים הקודמים
היו מסריחים.
ג) עלה והצלח!

אלו היו שישים שניות על...