לא הכל סובב סביבך. לא הכל קשור אליך. כשאנשים בודדים, אתה לא
הדבר הראשון שעולה לראש. למה אתה חושב שאתה המרכז של העולם?
תסתכל עליי. תיגע בי. תרגיש אותי. תחבק אותי. מתי בפעם האחרונה
חיבקת אותי? אני לא כדור שאפשר לשחק בו מתי שרוצים וגם לא זיון
שאפשר לקבל כל פעם שמתחשק. גם אני בנאדם. גם לי יש רגשות! למה
אתה מתעלם מהם? למה אתה מתעלם ממני? מתי הייתה הפעם האחרונה
שדיברת איתי? מתי הייתה הפעם האחרונה שבכלל התייחסת אליי? נמאס
לי. נמאס לי מהחרא הזה! יכולתי כבר להתאבד מזמן ואתה בכלל לא
היית שם לב שנעלמתי. אני רוצה לסיים את זה כבר! לגמור את זה
ברגע אחד מהיר בלי כאב. אבל אני לא יכולה. כי אם אני אתאבד
הנפש שלי אף פעם לא תהיה חופשיה. תמיד אני אחכה לרגע שתשים לב
שנעלמתי ומי יודע כמה מאות שנים זה ייקח. אני רוצה רגע אחד
בחיים שלי שיהיה שייך לי. רגע אחד. ואני מחכה. והרגע הזה לא
מגיע. כמה זמן אני עוד אצטרך לחכות שתסתכל עליי. שתיגע בי.
שתרגיש אותי. שתחבק אותי. ואני מחכה. והרגע הזה לא מגיע. הרגע
הזה אף פעם גם לא יגיע, נכון? אתה יכול לעשות משהו שזה יצליח,
אתה יודע! זה לא תלוי רק בי! אתה יכול לדבר איתי או לתקשר איתי
באיזו שהיא דרך. אתה יכול להתערב. ואז אנחנו נוכל לנהל שיחה.
שיחה אמיתית כמו פעם. אבל אתה לא תנסה אפילו. אני מכירה אותך,
אתה פשוט לא. אתה תמשיך לנתק אותי כמו שאתה עושה עכשיו. נמאס!
די כבר! אם אתה לא תגרום למשהו לקרות עכשיו, אני הולכת, וזה
סופי. לי נשבר. גם אני בנאדם. גם לי יש רגשות, ואני לא הולכת
להיות בובה שלך. לא יותר.