היום ראיתי ילד מלטף את בן-גוריון, זאטוט ממש, בן לא יותר
משלוש שנים.
משנסתכמה תפרחת ידו להתפלא על זה האיש, עבר הילדון לדבר הבא:
ילד, זאטוט ממש, בן לא יותר מארבע שנים, שידו לפותה ביד הזקן.
הלטפן הקטן, נפשו היא תאוות דעות, לא מצא שקט, ונדמה כי רק אל
הפדחת לא צלח. ניסה לאמוד מידת כפפותיהם. ניסה לעמוד על טיב
מלבושיהם. ניסה להזיזם ממקומם.
מדוע לבושים הם בגדים כה ארוכים, כשאני וסבתא, שרוולינו עד
המרפק אינם מגיעים?
מדוע הם ולם הכל שחור בעוד היום סביב הוא אך צחור?
ואיך כך שפניהם מתכת, קשה מגעת, ובפנינו אצבע משקעת? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.