|
עם שנאה מתוקה שכזו
אני צועד אל עבר
החופש שלי.
אני מהלך בתוך
גבי זיכרון
והם מלאים.
עושים בי שמות
כל מיני פרצופים
ואחר כך היא תלך, ואני...
עם שנאה מתוקה שכזו
אחרוז לה את שירת חיי
אקווה שתמות
ואמות גם אני
ואוסיף לחרוז
והשקט ידע
כי האושר לא בכף הגדלות
כי בכף רישומי הוא נמצא.
שוב תודה לאן סוריץ שבלעדיה לא היה בא שיר זה לעולם. |
|
|
סימבה, הא, היה
חזק!!!
-זאזו לסימבה
ברגע של חולשה- |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.