שני אנשים ברכבת תחתית יושבים
קרון אפור אנשים שקטים

איש קטן קורא עיתון
מתנדנד עם תנועות הקרון

אשה זקנה מחבקת תיק עור לבן מבריק
סתם משעמום, מצד האיש הקטן
בעיתון פה ושם מנסה להציץ

בחוץ קודר, יום חורף שגרתי
שניים יושבים, כל השאר עומדים
לא מובן?!

אחד עלה לקרון זה עתה. מביט, תוהה
"כולם עומדים" המהם בשקט
רק שניים יושבים, חשב אי שם בפינה שקטה במוחו
מוזר... ( אני מסכים)

"סליחה, אדון" פנה התוהה אל אחד
אחד פנה לאחור, מרים גבה "מה?"
אממ... התוהה התחיל בחיוך מיוחד
"למה כולם עומדים?" אכן תעלומה.

אחד חשב רגע, שני משועמם התערב
מספר מלמולים שארכו מספר שניות
"כמובן" אמר התוהה בפה מעוקל מתרברב
הקרון נעצר "טסססס..." דלתות נפתחות

שני אנשים ברכבת תחתית יושבים
כל השאר חוץ מהתוהה עוזבים

מגרד בראשו ומתיישב, כבר לא תוהה
קרון נוסע, עוצר. שלושה בני אדם בדממה פנימה פוסעים, יושבים
באותו הזמן שני אנשים (ה-"יושבים לשעבר") קמים, רואה.
קרון נוסע שלושה יושבים, עוצר, שנים יורדים, עדיין בוהה
אחד מהם אל התוהה פונה ומעיף חיוך קליל
שלום שלום מהנהן חזרה, עכשיו מבין

לפני שיורדים מרכבת- נעמדים!