New Stage - Go To Main Page

דניאל חן
/
יהי זכרו ברוך

הבוקר, כשעלתה השמש לשמיים, העירה את השכול,
ובמהירות נעלמה היא והפכה לחושך המאיר את המת.
הדמעות נעצרו כבר מלכת, אינן יכולות עוד לבכות,
אבל בפנים הלב מוצף בכאב, באהבה , בתשישות, בתדהמה.

הוא כבר לא יחזור, אז מה זה בעצם משנה.
עדיף לו ככה אומרים, פחות סבל. זה היה צריך לקרות קודם...
נו באמת, האדישות הזאת שמנסה לכסות את מה שאי אפשר.
והכאב הזה, כן, זה שאין לו מסתור, שאין מי שיחפה עליו.

הלילה כשתשקע השמש, ותיגע בשפת הים האין סופי,
שאוגר בתוכו חיים.
השתקפותו תעלה על הרקע הכחול, ותיפרד רשמית מן העולם.
יגיד הוא תודה על הזמן שהיה , ויביט בבוז למי שקטף אותו בשיא
פריחתו.

ובינתיים למטה, החיים ימשיכו כי אין ברירה,
וכעבור שנה תיאמר אותה אמרה על המצבה:

                            "יהיה זכרו ברוך"



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 16/11/04 19:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דניאל חן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה