צולל,מסיר מסכה- נושם ת'אמת
שנחה שקטה על הקרקע
כותב, מוציא את העט- שופך את כל מה שמת
אצלי כאן הלילה
נבלע אל תוך הדממה,אל כוסית שמרמה
משתקת ת'מוח,
מוציא עוד נייר לגלגל- את כל הכעס
וגפרור שעוזר לי לשכוח.
לשכוח..

נוסע למקום אחר
יוצא החוצה מתאורר
אולי השקט ישחרר
מילים נעלמות שבערו בי
ירח את עיני מסנוור
מושיב אותי על הפסנתר
מאלתר- מקום אחר.

זריחה עולה מעלי נותנת סימן- אולי יהיה עוד בסדר
מביט ועיני עצובות
כבר לא מקנא- ברועה שמוליך את העדר
שורק לעצמי מנגינה, שבלי שום התראה
נעלמה עם הרוח
טועם את שורשי המריבה- כבר לא מתפלא
הטעם לעד הוא מלוח.
מלוח...

נוסע למקום...