|
מה הופך זרות לבדידות?
מה הופך אותה להרפתקה?
מדוע ישנים פחות
במיטה לא מוכרת
כשלא ניתן לאמוד באפילה
מתוך תנומה
את המרחב הבטוח לתנועה?
למה החושך מפחיד
כשהיד לא מובילה בוטחת
בחשכת הליל את הנפש הרועדת
אל המתג
להדליק הילה מצומקת
אך יציבה של שלווה?
למה כל כך חשוב לדעת
באיזה זווית של הברז
המים צורבים את הנקבוביות המתגעגעות?
מה חפץ לנבא מתי
ינביטו על הגוף הרפה
שערות מסומרות?
מה הופך את מגע המרצפות בבוקר
אל הרגל היגעה לשייך?
ואת ליטוף השטיח שדרכו בו רבים לזר?
מדוע ניגון שפה ערב?
מדוע צורם?
איך יודעים היכן הבית?
כיצד חשים שהוא לא כאן?
(27.10.04) |
|
|
בדיחות שואה זה
כמו ילד קטן
שנוגע בגדר
חשמלית -
פרובוקטיבי,
עצוב ועם זאת גם
עושה נעים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.